סלט גזר קלוי עם רוטב חריף

סלט גזר קלוי עם רוטב חריף

האמת ששיקרתי לכם. לסלט הזה קוראים "סלט גזר קלוי עם רוטב דגים חריף". רגע, חכו! אל תלכו מכאן! כי זה ממש לא מה שזה נשמע. אכלתם פעם במסעדה תאילנדית, נגיד סלט פאפאיה ירוקה, ולא הצלחתם להבין בדיוק מה זה בדיוק הרוטב הטעים הזה? אז זה היה רוטב דגים. כן, יש לו ריח מאתגר (שאני דווקא סופר אוהבת) אבל לטעם שלו אין תחליף. אתם אוהבים פרמזן, סויה, עגבניות, פטריות, רוקפור או בשר אדום? ברכותיי, אתם אוהבים אומאמי (אותו טעם חמישי שמקפצץ לכם בפה וגורם לכם לרצות ממנו עוד ועוד) ולכן תאהבו גם רוטב דגים.

את הרוטב דנן אפשר להשיג בכל מכולת אסייתית, בסופרים גדולים (את שלי קניתי בטיב טעם) ובמעדניות משודרגות עם מוצרים מחו"ל. הוא יחזיק לכם המון זמן בארון (תתעלמו מתאריך התפוגה שלו, רמת המליחות שלו כל כך גבוהה שהוא יכול לשרוד גם את האפוקליפסה והוא עדיין יהיה טוב למאכל) וישמש אתכם לעוד מלא דברים. נגיד, סלט פאפאיה של בית תאילנדי, או שדרוג כל מוקפץ שאתם מכינים. בקיצור, תסמכו עלי. המתכון הזה מבוסס על מתכון של ג'ושוע מקפאדן, מתוך המגזין השובב לאקי פיץ'.

המשך לקרוא…

עוגת שוקולד וריקוטה עסיסית

עוגת שוקולד וריקוטה

את עוגיו.נט, סליחה – נטלי לוין, אני מכירה בערך 7 שנים. היא הקימה את הבלוג שלה בערך באותה תקופה שהבלוג הזה קם, ומאז אני עוקבת אחריה ורואה איך מבלוג קטן וצנוע היא הפכה לאימפריית האפייה שהיא היום – עם ספר אפייה, בלוג מטורף (באמת! ראיתם את ההספק של המשוגעת הזאת?) ורקורד של טריליון מתכונים מתוקים, שבאמת עובדים.

בזכותה הכנתי מקרונים (תודה, אבל הספיק לי ניסיון משולש לעשרים השנים הקרובות), התחלתי למשוח את עוגות השמרים שלי בסירופ (פעם עוד חשבתי שאפשר לוותר על הקלוריות האלו) אפיתי עוגיות שיבולת שועל בכמויות (זה ממכר!) והכנתי את אחת העוגות הכי טעימות לפסח שאי פעם יצאו מהתנור שלי – שאת המתכון שלה הייתי צריכה לשגר בדחיפות לכל המשפחה המורחבת של ערן.

המשך לקרוא…

טירמיסו תפוזים

טירמיסו תפוז

באוגוסט היינו באומבריה באיטליה, כל משפחת כ"ץ על הסבים, הילדים והנכדים, לרגל חגיגות יום ההולדת של אבא של ערן. ישנו בווילה מהממת מוקפת ירוק, טיילנו, נחנו, שחינו ובעיקר אכלנו אוכל ממש טעים. את חלקו אכלנו בחוץ ואת חלקו הכנו בבית מוקף עשבי התיבול שלנו, עם משטחי העבודה מהעץ, החלון עם התריס הכבד שנפתח פנימה והכיריים המטורפות שהיו שם.

בכל פעם שאני באיטליה אני לומדת מחדש כמה דברים: 1. אין דבר כזה יותר מדי קפה; 2. כנ"ל לגבי פחמימות; 3. גם בצהריים יברכו אותך בבוקר טוב; 4. והכביש הצר הזה רק נראה חד סטרי. אגב, בפעם הבאה שאני מסכימה לטוס לחו"ל עם ילד וכל כך הרבה ציוד זה יהיה רק לרילוקיישן.

המשך לקרוא…

סלט קינואה מודולרי

סלט קינואה

איך הייתה שנת 2015 בשבילכם? מקווה שטובה, אבל גם אם לא, 2016 התחילה ממש אתמול בחצות. ואין זמן טוב משנה אזרחית חדשה כדי להחליט החלטות לשנה החדשה, כאלו שכנראה לעולם לא תעמדו בהן, אבל מה זה משנה, העיקר הכוונה. אם ההבטחה "לאכול בריא יותר" נמצאת אי שם בראש ההחלטות שלכם לשנה החדשה, יש לי מתכון שיעזור לכם להתניע.

סלט הקינואה הזה הוא באמת נהדר. אתם יודעים למה? כי הוא גרם לי להתחיל לאכול קינואה, ואולי גם לכם. ולא רק שהוא נהדר, הוא גם מודולרי. זה אומר שכמעט כל רוטב יתאים לו (אפילו סתם שמן זית וקצת חומץ), הירקות והתוספות יכולים להשתנות וגם התיבול – והוא תמיד יהיה טעים. לא שווה?

המשך לקרוא…

לביבות קולרבי ותפוחי אדמה

לביבות קולרבי

אז כמו שאמרתי בפוסט הקודם – מתה על מטוגן, שונאת טיגוניזם. אבל לפעמים באמת שהחג מחייב. פעם פעם, כשהייתי קטנה סבתא שלי ז"ל הייתה מכינה לי לביבות תפוחי אדמה, לפעמים גם לא בחנוכה. הן היו עשויות רק מתפודים, קמח, ביצים ומעט ומעט מלח, והייתי אוכלת אותן חמות עם סוכר מלמעלה. כי ככה זה רומנים. כשגדלתי קצת והלכתי לאכול אצל חברות, הזדעזעתי לגלות שלביבות מכינים גם עם בצל בתוכן ושהן יכולות להיות לא מתוקות, אפילו לא קצת. אני עדיין זוכרת את עצמי יושבת ליד שולחן קטן בבית של חברה ובוהה בה בזמן שהיא שמה קטשופ על הלביבות שלה.

המשך לקרוא…

לחם קופים עם ריבה לחנוכה

לחם קופים לחנוכה

היי, זאת אני! חזרתי. יש לבלוג שם חדש ולוק חדשים, פיטרתי את ערן (שצריך גם ככה להתמקד במקצוע המרכזי שלו, חיטוט במוח של אנשים) והנה אני פה עם מתכונים שווים וחדשים. מה עשיתי בזמן שלא הייתי פה? ילד, טור ב-mako והמון שעות בעבודה. אבל עוד על זה – בעמוד האודות החדש של הבלוג. מעכשיו, תוכלו למצוא כאן מתכונים שאני חייבת לחלוק עם כל העולם, רובם חדשים אבל גם כאלו מהטור דנן, אותם אעלה לאט לאט. אגב, מחרתיים, לפני 7 שנים, הבלוג הזה נולד.

המשך לקרוא…

קראנץ' במבה, בראוניז ועוד מתוקים

אין הרבה חידושים אמיתיים בעולם הקונדיטוריה, אבל מדי שנה-שנתיים פתאום כולם מדברים על קינוח כלשהו שמעורר הייפ וגורם לכולם לבוא ולטעום, או לנסות ולהכין בבית. בשנה שעברה כולם דיברו על הקרונאט של דומיניק אנסל, אותו שעטנז בין דונאט לקרואסון. לפני שלוש שנים, כולם דיברו על הקראק פאי של מומופוקו מילק בר ועל כריסטינה טוסי, הקונדיטורית שרוממה אותו לגדולתו.

בראוניז עם קראנץ' במבה

המשך לקרוא…

סופגניות בנייה מניו אורלינס

אחת מתחנות החובה בניו אורלינס היא Café Du Monde. זהו אחד מבתי הקפה הוותיקים בעולם (ואחד התיירותיים שבהם) שנפתח ב-1862, והוא מפורסם בזכות שני דברים: קפה או-לה מעולה (מעולש!) וסופגניות מרובעות בשם בנייה (Beignets), שמוגשות עם הר של אבקת סוכר שחודר טוב-טוב למערכת הנשימה בדרך אל הביס.

בניגוד לסופגניות הקלאסיות של חנוכה, שהן פשוט לחמנייה מטוגנת שמלאה בבצק, הבנייה הן כריות עם כיס אוורירי שהופך אותן לנשנוש המושלם של חג האורות – מטוגנות, מסוכרות, אבל לא כבדות. עוד בונוס – את הבצק שלהן לא צריך להתפיח בפעם השנייה – אלא לחתוך לריבועים ומיד לזרוק לשמן הרותח, שבתוכו הן מתנפחות כמו כריות קסם. המתכון פה הוא של אמריל לגאסי, שהוא ניו אורלינסי בעצמו.

סופגניות בנייה

המשך לקרוא…