עוגת דבש-בננות

אין לי זכרונות אפייה רבים מהילדות. האמת שאין לי בכלל פרט לזיכרון אחד: עוגת הדבש של אמא שלי, שהייתה מכינה אותה בכמויות מסחריות ומחלקת לחברים ומשפחה. אני זוכרת את כל התבניות המלאות בעוגות שהיו מפוזרות במטבח, ואת תבנית סיר הפלא שהייתה נשארת עם עוגה בשבילנו. בכל שנה כל כך חיכיתי ליום האפייה הזה, אבל מתישהו הוא הפסיק להגיע.

מאז שנים חלפו, ומישהו צריך להכין עוגות דבש במשפחה הזאת. וכנראה שזאת אני. השנה הלכתי על עוגת דבש משולבת עם בננות (כמה שיותר דבש יותר טוב – תנו להן להשחיר בכיף) שנותנות גוף ועסיסיות לעוגה. אגב, מכינים את הכל בקערה אחת ובלי מיקסר וזאת עוגה שווה לא רק לראש השנה.

המשך לקרוא…

עוגת יוגורט ופיסטוקים

בואו נדבר רגע על דחיינות. הזמן: דצמבר 2016. המקום: הדירה של רחלי קרוט (קרוטית!). הסיטואציה: רחלי ואני נפגשנו קצת לקשקש וכדי להכין שתי עוגות טעימות עם יוגורט. רחלי הכינה את עוגת הלימון הכי טעימה שטעמתי בחיי (ואני רצינית) ואני הכנתי את עוגת היוגורט הזאת, שתכף אספר עליה. פאסט פורווד להיום. הזמן: סוף אוגוסט 2017 והפוסט הזה עולה, באיחור אלגנטי ובכלל לא מביך. זה מזכיר לי שאני עדיין צריכה לפנות לביטוח הפרטי שלי כדי לקבל החזר על בדיקת רופא מהחורף האחרון ולתקן את כל השרשראות האלו שנפתחו לי ושוכבות בצד עד שאוציא את השפיץ פלאייר ואועיל לחבר אותן בחזרה. אין מנוס מלהכריז שאני דוחה, את מה שאפשר לדחות. רחלי אגב, העלתה מיד את המתכון, לא נתנה לכלים לעמוד בכיור יותר מ-20 שניות ותקתקה את כל המטבח בדקות. אלוהים, יש לי עוד הרבה לאן להתקדם.

המשך לקרוא…

עוגיות חמאה ושקדים

עוגיות חמאה ושקדים

מכירים קראק פאי? אז העוגיות האלו הן קראק קוקיז, כי פשוט אי אפשר להפסיק לנשנש מהן. תשאלו את האחיין החמוד שלי שבמפגש משפחתי אחד ישב בשקט ליד צלחת מלאה מהן ופשוט חיסל אותן באופן ממוקד מבלי שאף אחד ישים לב.

קוראים להן במשפחה של ערן גוראייבס וזה מתכון משפחתי שנמצא אצלם כבר שנים, אותו קיבלתי מריטה חמתי. ואגב, צורת הירח של העוגיות היא חלק מהמסורת. אצלנו מכינים אותן בלי סיבה מיוחדת, אבל כשהבאתי אותן לעבודה לא מזמן מישהי אמרה לי שאלו בדיוק העוגיות שמכינים במשפחה שלה לשבירת הצום של יום כיפור. אז סמנו ביומנים (למי שחוגג).

המשך לקרוא…

עוגת גבינה אפויה ללא תקלות

עוגת גבינה אפויה

אף פעם לא הבנתי איך עוגות גבינה הן להיט רק בשבועות. שמתי לב לזה בעיקר בתקופה שערכתי מתכונים ב"אוכל טוב". העלנו עוגת גבינה סתם באמצע השנה? meh, לאף אחד לא אכפת. עוגת גבינה בשבועות? טירוף של מאות אלפי צפיות ושיתופים. כאילו לאנשים כאן אין רצון חופשי והם מחפשים דברים על פי פקודה. ולמרות זאת, הנה מתכון לעוגת גבינה לקראת שבועות. המתכון הזה פורסם לראשונה בטור שלי ב-mako לפני בדיוק שנתיים ויש סיפור מהמם מאחוריו (וגם גרסה דיאטטית בסוף הפוסט!), אבל לפני זה, כמה מילים.

ההורים שלי גרים בבית איטלקי ישן ברמת גן, כזה שנבנה בשביל משפחה אחת עם כמה סעיפים בעץ המשפחתי, שהביאה חומרים מאיטליה ובנתה משהו שונה לגמרי בנוף המקומי על גבעה באמצע רמת גן. המשפחה הזאת הייתה משפחת אוטולנגי, אלו שהנכד שלהם הפך להיות קונדיטור ושף מפורסם באנגליה ובעולם. לפני שנתיים ראיינו ב-mako את יותם אוטולנגי ואחרי שהראיון התפרסם יצרתי איתו קשר וסיפרתי לו שגדלתי בבית של סבא וסבתא שלו. אני מקצרת פה והופכת סיפור ארוך לקצר, נפגשנו השבוע, האוטולנגים והנרקיסים בבית ברמת גן, וזה היה מרגש, מלמד וממש כיף. יותם התגלה כבחור חמוד וחם (שלא לדבר על אבא שלו, שהוא אחד האנשים המעניינים שאי פעם פגשתי) ויצאתי מהמפגש הזה לגמרי מזוגגת עיניים. את העוגה הזאת הכנתי לו, קצת בחשש, שהתפוגג אחרי שהוא ראה אותה ואמר "איזה יופי, אני מת על עוגות גבינה!"

המשך לקרוא…

עוגת שוקולד וריקוטה עסיסית

עוגת שוקולד וריקוטה

את עוגיו.נט, סליחה – נטלי לוין, אני מכירה בערך 7 שנים. היא הקימה את הבלוג שלה בערך באותה תקופה שהבלוג הזה קם, ומאז אני עוקבת אחריה ורואה איך מבלוג קטן וצנוע היא הפכה לאימפריית האפייה שהיא היום – עם ספר אפייה, בלוג מטורף (באמת! ראיתם את ההספק של המשוגעת הזאת?) ורקורד של טריליון מתכונים מתוקים, שבאמת עובדים.

בזכותה הכנתי מקרונים (תודה, אבל הספיק לי ניסיון משולש לעשרים השנים הקרובות), התחלתי למשוח את עוגות השמרים שלי בסירופ (פעם עוד חשבתי שאפשר לוותר על הקלוריות האלו) אפיתי עוגיות שיבולת שועל בכמויות (זה ממכר!) והכנתי את אחת העוגות הכי טעימות לפסח שאי פעם יצאו מהתנור שלי – שאת המתכון שלה הייתי צריכה לשגר בדחיפות לכל המשפחה המורחבת של ערן.

המשך לקרוא…

טירמיסו תפוזים

טירמיסו תפוז

באוגוסט היינו באומבריה באיטליה, כל משפחת כ"ץ על הסבים, הילדים והנכדים, לרגל חגיגות יום ההולדת של אבא של ערן. ישנו בווילה מהממת מוקפת ירוק, טיילנו, נחנו, שחינו ובעיקר אכלנו אוכל ממש טעים. את חלקו אכלנו בחוץ ואת חלקו הכנו בבית מוקף עשבי התיבול שלנו, עם משטחי העבודה מהעץ, החלון עם התריס הכבד שנפתח פנימה והכיריים המטורפות שהיו שם.

בכל פעם שאני באיטליה אני לומדת מחדש כמה דברים: 1. אין דבר כזה יותר מדי קפה; 2. כנ"ל לגבי פחמימות; 3. גם בצהריים יברכו אותך בבוקר טוב; 4. והכביש הצר הזה רק נראה חד סטרי. אגב, בפעם הבאה שאני מסכימה לטוס לחו"ל עם ילד וכל כך הרבה ציוד זה יהיה רק לרילוקיישן.

המשך לקרוא…

לחם קופים עם ריבה לחנוכה

לחם קופים לחנוכה

היי, זאת אני! חזרתי. יש לבלוג שם חדש ולוק חדשים, פיטרתי את ערן (שצריך גם ככה להתמקד במקצוע המרכזי שלו, חיטוט במוח של אנשים) והנה אני פה עם מתכונים שווים וחדשים. מה עשיתי בזמן שלא הייתי פה? ילד, טור ב-mako והמון שעות בעבודה. אבל עוד על זה – בעמוד האודות החדש של הבלוג. מעכשיו, תוכלו למצוא כאן מתכונים שאני חייבת לחלוק עם כל העולם, רובם חדשים אבל גם כאלו מהטור דנן, אותם אעלה לאט לאט. אגב, מחרתיים, לפני 7 שנים, הבלוג הזה נולד.

המשך לקרוא…

קראנץ' במבה, בראוניז ועוד מתוקים

אין הרבה חידושים אמיתיים בעולם הקונדיטוריה, אבל מדי שנה-שנתיים פתאום כולם מדברים על קינוח כלשהו שמעורר הייפ וגורם לכולם לבוא ולטעום, או לנסות ולהכין בבית. בשנה שעברה כולם דיברו על הקרונאט של דומיניק אנסל, אותו שעטנז בין דונאט לקרואסון. לפני שלוש שנים, כולם דיברו על הקראק פאי של מומופוקו מילק בר ועל כריסטינה טוסי, הקונדיטורית שרוממה אותו לגדולתו.

בראוניז עם קראנץ' במבה

המשך לקרוא…