סלט בטטות ורימונים

למרות החום והלחות שמזדחלים עוד לאוקטובר, אפשר כבר להריח גויאבות ולראות אפרסמונים ורימונים אצל הירקן ולדמיין את הגשם של אחרי החגים. לפני כמה שנים עשיתי מעשה נועז ואכלתי גויאבה בעבודה, דבר שמיד יצר מהומה ברחבי הקומה. צעקות "מי אוכל גויאבה?" עלו מסביב וגררו ויכוח בין מתנגדיה לקומץ אוהדים שדווקא אוהבים את הריח החזק שלה.

מזל שלסממן הסתיו השני, הרימונים, אין ריח. זה קצת מרגיש כאילו כולם חוגגים עליהם בראש השנה, אבל אח"כ הם קצת נזנחים, אפילו שאפשר למצוא אותם על המדפים עמוק לתוך החורף. לא ברור למה, אבל יש כאלו שגם עושים עניין מהקילוף שלהם, לא משהו שכמה מכות חזקות עם כף עץ לא יכולות לפתור. אצלנו במשפחה, אבא שלי הוא פורט הרימונים הרשמי. אמא שלי מכינה את הקרקע ומרפדת את הכיור וסביבתו בעיתונים כדי למנוע כתמים – והוא עומד שם עם ערימה של רימונים ומוציא מהם ידנית ובסבלנות גרגיר גרגיר.

המשך לקרוא…

עוגת דבש-בננות

אין לי זכרונות אפייה רבים מהילדות. האמת שאין לי בכלל פרט לזיכרון אחד: עוגת הדבש של אמא שלי, שהייתה מכינה אותה בכמויות מסחריות ומחלקת לחברים ומשפחה. אני זוכרת את כל התבניות המלאות בעוגות שהיו מפוזרות במטבח, ואת תבנית סיר הפלא שהייתה נשארת עם עוגה בשבילנו. בכל שנה כל כך חיכיתי ליום האפייה הזה, אבל מתישהו הוא הפסיק להגיע.

מאז שנים חלפו, ומישהו צריך להכין עוגות דבש במשפחה הזאת. וכנראה שזאת אני. השנה הלכתי על עוגת דבש משולבת עם בננות (כמה שיותר דבש יותר טוב – תנו להן להשחיר בכיף) שנותנות גוף ועסיסיות לעוגה. אגב, מכינים את הכל בקערה אחת ובלי מיקסר וזאת עוגה שווה לא רק לראש השנה.

המשך לקרוא…

עוגת יוגורט ופיסטוקים

בואו נדבר רגע על דחיינות. הזמן: דצמבר 2016. המקום: הדירה של רחלי קרוט (קרוטית!). הסיטואציה: רחלי ואני נפגשנו קצת לקשקש וכדי להכין שתי עוגות טעימות עם יוגורט. רחלי הכינה את עוגת הלימון הכי טעימה שטעמתי בחיי (ואני רצינית) ואני הכנתי את עוגת היוגורט הזאת, שתכף אספר עליה. פאסט פורווד להיום. הזמן: סוף אוגוסט 2017 והפוסט הזה עולה, באיחור אלגנטי ובכלל לא מביך. זה מזכיר לי שאני עדיין צריכה לפנות לביטוח הפרטי שלי כדי לקבל החזר על בדיקת רופא מהחורף האחרון ולתקן את כל השרשראות האלו שנפתחו לי ושוכבות בצד עד שאוציא את השפיץ פלאייר ואועיל לחבר אותן בחזרה. אין מנוס מלהכריז שאני דוחה, את מה שאפשר לדחות. רחלי אגב, העלתה מיד את המתכון, לא נתנה לכלים לעמוד בכיור יותר מ-20 שניות ותקתקה את כל המטבח בדקות. אלוהים, יש לי עוד הרבה לאן להתקדם.

המשך לקרוא…

פודינג צ'יה או – ארוחת הבוקר שאתם חייבים להתחיל להכין

אני רוצה לספר לכם על האובססיה החדשה שלי. כבר הרבה זמן שאני מחפשת ארוחת בוקר חדשה. כזאת שיהיה לי כיף לאכול, שתהיה בריאה והכי חשוב – שלא תגזול ממני יותר מדי זמן, שאין לי, בבוקר.

ואז נכנס לחיי פודינג צ'יה והוא באמת אחד מהמתכונים הקטנים והגאוניים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. אני נותנת לכם פה את הגרסה הפנסי-שמנסית שלו, עם 5 מרכיבים, אבל באמת שאפשר להכין אותו גם עם שניים וחצי.

המשך לקרוא…

פולנטה קרמית עם פטריות

מכירים את זה שברגע שיורדת טיפת הגשם הראשונה אתם מקבלים קרעכצ בלב ופתאום נורא חשוב לכם להכין ארוחה חמה עכשיו עכשיו? זה מה שקרה לי בשבוע שעבר. ירד גשם בטירוף, לקחנו את הילד מהגן ובמקום הסלט, החציל והטחינה המסורתיים של שישי בצהריים הייתי חייבת לדחוף לו משהו חם, רק בגלל שאני כזאת פולנייה.

במקרה באותו הבוקר קניתי שתי סלסילות פטריות, אז שלפתי מהמזווה את נשק יום החורף שלי – פולנטה עם פטריות צלויות. חוץ מהפטריות, בדרך כלל יש לי בבית את רוב המרכיבים – פולנטה מהירה, פטריות פורצ'יני, פרזמן וחלב (סלחו לי, אני אוהבת להיות מוכנה לכל מצב), אז כבר הייתי בשלושת רבעי הדרך לשם.

המשך לקרוא…

שקדים וקשיו בדבש וסרירצ'ה

שקדים וקשיו בסרירצ'ה

נשנושים הם עניין רציני, אפילו שהם לא מצטיירים ככה ואני מקווה שאתם לוקחים אותם ברצינות הראויה להם. הגרסה הזאת היא דביקה, מתוקה, חריפה, מלוחה וממכרת עד אבדן שליטה. אה, ומתנה מעולה לראש השנה. זה מתכון ישן מהטור שלי ב-mako וזה מה שכתבתי עליו בשעתו:

רוטב הסרירצ'ה הוא התמכרות יחסית חדשה של העולם המערבי. הרוטב התאילנדי החריף הפך לכזה להיט בקליפורניה שאימת סגירת המפעל שלו גרמה לפאניקה רבתי ואנשים צבאו על המרכולים ורכשו לעצמם מלאים לשעת חירום. בארץ, הרוטב הזה פחות תפס, אבל עדיין אפשר למצוא אותו במכולות אסייתיות ואפילו בסופרים מצוידים. הוא עשוי מפלפלי צ'ילי, חומץ, שום, סוכר ומלח וממכר ברמות שקשה לתאר. אגב, אמורים להגות את שמו "סירצ'ה", אבל אף אחד לא באמת עושה את זה.

המשך לקרוא…

עוף צלוי עם שומר ותפוחים מקורמלים

עוף בשומר ותפוחים

אז ראש השנה. האמת, עד שלא הכרתי את המשפחה של בעלי בכלל לא ידעתי שעושים מראש השנה כזה עניין גדול. זה לא שלא חגגנו במשפחה שלי, אבל זו אף פעם לא הייתה ארוחה בסדר גודל של סדר פסח – ראשונות, עיקריות, סלטים, עוגות. הפקה.

לצד הצלי החגיגי או הסלמון החגיגי לא פחות, בדרך כלל כולם מכינים גם עוף, שיהיה. את המנה הזאת תכננתי להעלות לכאן כבר ממזמן, אבל מאחר שהיא משלבת גם תפוחים וגם דבש (וגם שומר!) – מרוח עליה "ראש השנה" מכל כיוון, אז שמרתי אותה לעכשיו.

רציתי להכין עוף בשומר כבר הרבה זמן, אבל אחרי שדנה חברתי הכינה את העוף בשומר של חלי ממן (כן, זה לינק לחלי ממן, אתם רואים טוב) בחורף האחרון, שהיה הצלחה מסחררת – נדלקתי סופית על הרעיון. אבל מה, לא היה לי כוח לטיגונים, ועוד של כרעיים של עוף במחבת (למרות שאני לא פוסלת את הז'אנר, הנה מתכון אש של הילה מביסים באותו העניין) וחיפשתי משהו שאפשר לדחוף לתנור ולשכוח ממנו. התגלגלתי אל המתכון הזה של מרתה שהתאים לי בול. עם הזמן ניקיתי אותו ופישטתי אותו עד שהוא הגיע לגלגול הנוכחי שלו. ואמרו אמן.

המשך לקרוא…

מתנות לראש השנה

מתנות לראש השנה

כנראה שזה גילי המקשיש, אבל ראש השנה הפך להיות החג האהוב עלי בשנים האחרונות. אולי זו תחושת ההתחדשות, אולי זה הסתיו שפתאום מגיע אחרי קיץ ארוך ודביק ואולי זו בכלל רוח החג שמנסים (ומצליחים) לכפות עלי במדיה השונים.

כבר בסוף אוגוסט אני מקבלת איזה קרעכצ בלב, מתחילה לשמוע שירי סתיו, ומתכננת על סיבוב במשתלה כדי לקחת הביתה כמה צמחים שימותו לי עד דצמבר וימלאו אותי תחושת כשלון צורבת.

והמתנות, הו המתנות! ממש כריסמס בתשרי. אני כל כך אוהבת לקנות (ולתת) מתנות לחגים שזה פשוט סוטה. את חדוות הנתינה הזאת קיבלתי מאמא שלי שהיא נותנת המתנות הטובה בעולם. אני גם מהזן שנורא אוהב רשימות – כאלו של עצמי שעושות לי סדר בראש, כאלו של אחרים שמספרות לי מה כדאי לקנות, כאלו שמספרות לי על דברים חדשים, או על דברים שאני מכירה. אז הנה רשימת המתנות שלי.
ניסיתי למצוא דברים במחירים הגיוניים של פחות מ-100 שקלים, אבל יש גם כמה דברים שעולים קצת יותר. רוב המתנות הן למטבח וכולן לפי טעמי האישי, ולא נתונות לשיקולים מסחריים. בגדול, כל אחד מהמוצרים האלו הייתי שמחה לקבל בעצמי (או שיש לי).

המשך לקרוא…

עוגיות חמאה ושקדים

עוגיות חמאה ושקדים

מכירים קראק פאי? אז העוגיות האלו הן קראק קוקיז, כי פשוט אי אפשר להפסיק לנשנש מהן. תשאלו את האחיין החמוד שלי שבמפגש משפחתי אחד ישב בשקט ליד צלחת מלאה מהן ופשוט חיסל אותן באופן ממוקד מבלי שאף אחד ישים לב.

קוראים להן במשפחה של ערן גוראייבס וזה מתכון משפחתי שנמצא אצלם כבר שנים, אותו קיבלתי מריטה חמתי. ואגב, צורת הירח של העוגיות היא חלק מהמסורת. אצלנו מכינים אותן בלי סיבה מיוחדת, אבל כשהבאתי אותן לעבודה לא מזמן מישהי אמרה לי שאלו בדיוק העוגיות שמכינים במשפחה שלה לשבירת הצום של יום כיפור. אז סמנו ביומנים (למי שחוגג).

המשך לקרוא…