החמין שלי

המושג הזה – חמין או צ'ולנט – גדול ממני ומכם ביחד, היסטורית, קולינרית, חברתית. אני לא מתיימרת לעשות פה מדריך לחמין (מעכשיו אקרא לו צ'ולנט, בסדר?), אלא לתת לכם את הגרסה לצ'ולנט שהכי טעים לי לאכול, בדרך שהכי נוחה לי להכין. אולי יש צ'ולנטים טובים ממנו, אבל אין עליו 🙂

אני לא מכינה צ'ולנט כל החיים. לא גדלתי עליו, אין לי מתכון מבית סבתא ואין מסורת של צ'ולנט במשפחה שלי, חוץ מאולי לקנות אחד כזה פעם בשנה. כולה התחלתי להכין אותם לפני שלוש שנים בעקבות כמיהה בלתי נלאית ומאז אני רק מחכה לשבתות גשומות כדי לשלוף את הסיר הגדול (ליטרלי, אני משתמשת בסיר עצום של 16 ליטר שמאופסן בבוידעם במטבח של ההורים שלי. מזל שהם גרים קרוב) ולדחוף לתוכו מלא קטניות ותפודים. אם מעולם לא הכנתם צ'ולנט, אני ממליצה על מתכון חמין הפתיתים של תום פרנץ שעוזר לסדר את הראש (אבל תתעלמו מהפתיתים). ממנו לקחתי את הרעיון של תערובת תבלינים שנותנת צבע וטעם לכל הסיר, אבל גם משתלטת מאוד בטעמים – שימו לב ואם אתם לא אוהבים טעם חזק של בהרט קחו את זה בחשבון.

המשך לקרוא…

ביצה מקושקשת פלאפית (או כריך המקושקשת הכי טעים בעולם)

מה את רוצה מאתנו עם מתכון לחביתה מקושקשת? אתם בטח חושבים לעצמכם. אתם צודקים, אני בטוחה שהמקושקשת שלכם עולמית ושאתם הפילד-מרשל והחאג' דוקטור של הקשקושים. אבל בואו תקשיבו רגע לשיטה חדשה.

באופן כללי, בכל מתכון למקושקשת מושלמת תמיד חוזרים על שני דברים – חום נמוך וערבוב מתמיד. וגם מלא חמאה. פעם קראתי מתכון למקושקשת בו מערבבים את הביצים על חום נמוך מאוד וכל הזמן זורקים פנימה עוד קצת חמאה. הכנתי אותו, מדהים. אבל המקושקשת הזאת אפילו עוד יותר טובה.

העיקרון פה מוזר, אבל עובד: שוברים את הביצים ישירות אל מחבת קרה, מקשקשים אותן במחבת ורק אז מוסיפים חמאה ומדליקים את האש. על המתכון הזה אחראי שף אמריקאי בשם אלווין קאיילן (Alvin Cailan) מ-Eggslut, מקום מגה-פופולרי למנות מושחתות עם ביצים, עם סניפים בלוס אנג'לס, לאס וגאס ועוד. קצת כמו בנדקיט, אבל באובר-דרייב. ראיתי סרטון שלו מכין את כריך המקושקשת הזאת ומאז אני טובעת בביצים, ליטרלי, כי קשה לחזור אחורה אחרי שטועמים כזו מקושקשת מושלמת.

המשך לקרוא…

סלט טונה ושעועית ב-4 מרכיבים

ובכן, אני בחופשת לידה. מה שאומר שאני בבית, מה שאומר שידי אפילו קלה עכשיו יותר על להזמין דברים באינטרנט, כי יש לי זמן לשוטט. שלא תבינו אותי לא נכון, זמן זה לא משהו שיש לי יותר מדי ממנו (פגשתם פעם תינוקת יונקת שמסרבת לישון?) אבל שכללתי את מיומנויות ההזמנה ביד אחת בנייד ומצעד הפתקים מהדואר רק הולך וגדל. אחד הספרים המשמחים שהזמנתי לעצמי לאחרונה הוא הספר החדש של ג'יימי אוליבר " Five Ingredients" שכולו מתכונים מ-5 מרכיבים. כבר הרבה זמן אני מריצה בראש מדור חדש בבלוג של מתכונים מ-3, 4 או 5 מרכיבים ותזמון נחיתת הספר הזה בבית שלי הוא זמן טוב לעשות לו השקה שקטה.

המשך לקרוא…

סלט בטטות ורימונים

למרות החום והלחות שמזדחלים עוד לאוקטובר, אפשר כבר להריח גויאבות ולראות אפרסמונים ורימונים אצל הירקן ולדמיין את הגשם של אחרי החגים. לפני כמה שנים עשיתי מעשה נועז ואכלתי גויאבה בעבודה, דבר שמיד יצר מהומה ברחבי הקומה. צעקות "מי אוכל גויאבה?" עלו מסביב וגררו ויכוח בין מתנגדיה לקומץ אוהדים שדווקא אוהבים את הריח החזק שלה.

מזל שלסממן הסתיו השני, הרימונים, אין ריח. זה קצת מרגיש כאילו כולם חוגגים עליהם בראש השנה, אבל אח"כ הם קצת נזנחים, אפילו שאפשר למצוא אותם על המדפים עמוק לתוך החורף. לא ברור למה, אבל יש כאלו שגם עושים עניין מהקילוף שלהם, לא משהו שכמה מכות חזקות עם כף עץ לא יכולות לפתור. אצלנו במשפחה, אבא שלי הוא פורט הרימונים הרשמי. אמא שלי מכינה את הקרקע ומרפדת את הכיור וסביבתו בעיתונים כדי למנוע כתמים – והוא עומד שם עם ערימה של רימונים ומוציא מהם ידנית ובסבלנות גרגיר גרגיר.

המשך לקרוא…

עוגת דבש-בננות

אין לי זכרונות אפייה רבים מהילדות. האמת שאין לי בכלל פרט לזיכרון אחד: עוגת הדבש של אמא שלי, שהייתה מכינה אותה בכמויות מסחריות ומחלקת לחברים ומשפחה. אני זוכרת את כל התבניות המלאות בעוגות שהיו מפוזרות במטבח, ואת תבנית סיר הפלא שהייתה נשארת עם עוגה בשבילנו. בכל שנה כל כך חיכיתי ליום האפייה הזה, אבל מתישהו הוא הפסיק להגיע.

מאז שנים חלפו, ומישהו צריך להכין עוגות דבש במשפחה הזאת. וכנראה שזאת אני. השנה הלכתי על עוגת דבש משולבת עם בננות (כמה שיותר דבש יותר טוב – תנו להן להשחיר בכיף) שנותנות גוף ועסיסיות לעוגה. אגב, מכינים את הכל בקערה אחת ובלי מיקסר וזאת עוגה שווה לא רק לראש השנה.

המשך לקרוא…

עוגת יוגורט ופיסטוקים

בואו נדבר רגע על דחיינות. הזמן: דצמבר 2016. המקום: הדירה של רחלי קרוט (קרוטית!). הסיטואציה: רחלי ואני נפגשנו קצת לקשקש וכדי להכין שתי עוגות טעימות עם יוגורט. רחלי הכינה את עוגת הלימון הכי טעימה שטעמתי בחיי (ואני רצינית) ואני הכנתי את עוגת היוגורט הזאת, שתכף אספר עליה. פאסט פורווד להיום. הזמן: סוף אוגוסט 2017 והפוסט הזה עולה, באיחור אלגנטי ובכלל לא מביך. זה מזכיר לי שאני עדיין צריכה לפנות לביטוח הפרטי שלי כדי לקבל החזר על בדיקת רופא מהחורף האחרון ולתקן את כל השרשראות האלו שנפתחו לי ושוכבות בצד עד שאוציא את השפיץ פלאייר ואועיל לחבר אותן בחזרה. אין מנוס מלהכריז שאני דוחה, את מה שאפשר לדחות. רחלי אגב, העלתה מיד את המתכון, לא נתנה לכלים לעמוד בכיור יותר מ-20 שניות ותקתקה את כל המטבח בדקות. אלוהים, יש לי עוד הרבה לאן להתקדם.

המשך לקרוא…

פודינג צ'יה או – ארוחת הבוקר שאתם חייבים להתחיל להכין

אני רוצה לספר לכם על האובססיה החדשה שלי. כבר הרבה זמן שאני מחפשת ארוחת בוקר חדשה. כזאת שיהיה לי כיף לאכול, שתהיה בריאה והכי חשוב – שלא תגזול ממני יותר מדי זמן, שאין לי, בבוקר.

ואז נכנס לחיי פודינג צ'יה והוא באמת אחד מהמתכונים הקטנים והגאוניים שאי אפשר לחיות בלעדיהם. אני נותנת לכם פה את הגרסה הפנסי-שמנסית שלו, עם 5 מרכיבים, אבל באמת שאפשר להכין אותו גם עם שניים וחצי.

המשך לקרוא…

פולנטה קרמית עם פטריות

מכירים את זה שברגע שיורדת טיפת הגשם הראשונה אתם מקבלים קרעכצ בלב ופתאום נורא חשוב לכם להכין ארוחה חמה עכשיו עכשיו? זה מה שקרה לי בשבוע שעבר. ירד גשם בטירוף, לקחנו את הילד מהגן ובמקום הסלט, החציל והטחינה המסורתיים של שישי בצהריים הייתי חייבת לדחוף לו משהו חם, רק בגלל שאני כזאת פולנייה.

במקרה באותו הבוקר קניתי שתי סלסילות פטריות, אז שלפתי מהמזווה את נשק יום החורף שלי – פולנטה עם פטריות צלויות. חוץ מהפטריות, בדרך כלל יש לי בבית את רוב המרכיבים – פולנטה מהירה, פטריות פורצ'יני, פרזמן וחלב (סלחו לי, אני אוהבת להיות מוכנה לכל מצב), אז כבר הייתי בשלושת רבעי הדרך לשם.

המשך לקרוא…

שקדים וקשיו בדבש וסרירצ'ה

שקדים וקשיו בסרירצ'ה

נשנושים הם עניין רציני, אפילו שהם לא מצטיירים ככה ואני מקווה שאתם לוקחים אותם ברצינות הראויה להם. הגרסה הזאת היא דביקה, מתוקה, חריפה, מלוחה וממכרת עד אבדן שליטה. אה, ומתנה מעולה לראש השנה. זה מתכון ישן מהטור שלי ב-mako וזה מה שכתבתי עליו בשעתו:

רוטב הסרירצ'ה הוא התמכרות יחסית חדשה של העולם המערבי. הרוטב התאילנדי החריף הפך לכזה להיט בקליפורניה שאימת סגירת המפעל שלו גרמה לפאניקה רבתי ואנשים צבאו על המרכולים ורכשו לעצמם מלאים לשעת חירום. בארץ, הרוטב הזה פחות תפס, אבל עדיין אפשר למצוא אותו במכולות אסייתיות ואפילו בסופרים מצוידים. הוא עשוי מפלפלי צ'ילי, חומץ, שום, סוכר ומלח וממכר ברמות שקשה לתאר. אגב, אמורים להגות את שמו "סירצ'ה", אבל אף אחד לא באמת עושה את זה.

המשך לקרוא…