מרשמלו ביתי

מדענים טוענים שהשתלטות האדם על האש היא מה שתרם לקפיצה ההתפתחותית הגדולה של האדם, אך לא רבים יודעים שהתוצאה החשובה יותר היא התפתחות המרשמלו. כי עם כל הכבוד למרשמלו קר, ההנאה האמיתית שמורה לרגע שבו אתה אוחז בידך שיפוד ועליו מרשמלו מפויח ונימוח. ולא משנה אם המרשמלו מפויח ממדורה, מנגל או מהאש של הכיריים, והשיפוד הוא בעצם צ'ופסטיק של הג'ירף שנשאר לך במגירה ליד המזלגות.

עזבו אתכם מהמרשמלו הקנוי (סורי כרמיתוש), ההנאה האמיתית היא ממרשמלו ביתי שעשיתם לבד ושנמס הרבה יותר טוב מהתעשייתי. למתכון הזה צריך סירופ תירס בהיר, מיקסר ומדחום סוכר, ואם אין לכם את האחרון יש לזה פתרון, אבל על זה בהמשך. לסירופ התירס אין תחליף (אולי גלוקוזה, אבל כבר עדיף לקנות סירופ תירס שיחזיק לכם כמעט לתמיד) ואפשר לקנות אותו היום אפילו בחלק מהסופרים הגדולים וגם בשוק (ובחנויות המתמחות כמובן). בעוד פעם היינו מכינים מרשמלו שמכיל חלבוני ביצים (מהמתכון הזה), היום כבר עברנו למתכון החביב והמבואר הזה (וידאו שכדאי לראות לפני שמתחילים).

מרשמלו ביתי

Edward Shapre and The Magnetic Zeros – Man On Fire

Audio clip: Adobe Flash Player (version 9 or above) is required to play this audio clip. Download the latest version here. You also need to have JavaScript enabled in your browser.

מרכיבים
1/2 כוס מים קרים
2.5 כפות ג'לטין [כמעט 2 שקיות קטנות שנמכרות בקופסה אחת] 2/3 כוס סירופ תירס בהיר
1/2 כוס מים
2 כוסות סוכר
1/4 כפית מלח
2 כפיות תמצית וניל
1/2 שקית אבקת סוכר
1-2 כפות קורנפלור

מצפים תבנית מלבנית (פיירקס או מה שיש) בנייר כסף לאורך ולרוחב ומשאירים שוליים בולטים שייקלו על השליפה של המרשמלו המוכן. לנו יש תבנית פיירקס בגודל 30X20 ס"מ שמוציאה גוש מרשמלו שמנמן וקצר, אבל אנחנו מסתדרים עם זה. את נייר הכסף משמנים בתרסיס שמן (או מורחים שמן צמחי). בגלל שאנחנו לא אוהבים את הטעם של התרסיס, אנחנו גם מנגבים קלות את העודפים המרוססים. התבנית שבתמונה מכוסה גם בנייר כסף וגם בנייר אפייה בגלל שבדיוק נגמר לנו נייר הכסף…

מרשמלו ביתי

מערבבים בקערית קטנה את אבקת הסוכר עם הקורנפלור ומניחים בינתיים בצד.

מוזגים חצי כוס מים קרים לקערת המיקסר. מפזרים את הג'לטין מעל המים ומניחים בצד לכרבע שעה. אם יש לכם חששות מעבודה עם ג'לטין, חוץ מלפזר אותו בתוך המים לא תצטרכו לגעת בו יותר.

יוצקים לסיר את סירופ התירס וחצי כוס מים. המים לא צריכים להיות קרים מהמקרר, כי גם ככה אנחנו מחממים אותם. מוסיפים את הסוכר והמלח ישירות למרכז הסיר ומשתדלים שהם לא ייגעו בשוליים, כדי למנוע היווצרות גבישים (גבישיזציה) בסירופ. מבשלים על אש בינונית ונותנים לכל הסוכר להתמוסס. חשוב לדעת: לא מערבבים עם כף! אם רוצים לערבב, מנענעים את הסיר בעדינות בתנועה מעגלית אחרי שהסוכר נמס. גם האיסור הזה הוא בשביל למנוע את הגבישיזציה בסירופ, שתהפוך אותו לגרגרי ולא נעים.

מרשמלו ביתי

מחממים את הסירופ לטמפרטורה של 115 מעלות, מה שלוקח קצת יותר מ-10 דקות בסיר. אם אין לכם מדחום לסוכר, אנחנו מפנים אתכם לפוסט של מאיה מבצק אלים על עוגיות קרים פאי, שמסביר את שיטת ה"כדור הרך" ואיך לבדוק את הסירופ בעזרת מים קרים והאצבעות. את המדחום שלנו קנינו לפני כמה שנים כשרצינו להתחיל לעשות דברים כמו מרשמלו בבית והוא עלה לנו בערך 70-80 שקלים בפור שף.

כשהסירופ מגיע ל-115 מעלות, מפעילים את המיקסר (שמחובר אליו וו הקצפה) למהירות נמוכה ומעבדים את המים עם הג'לטין למספר שניות. שופכים בזהירות ובאיטיות את סירופ הסוכר לתוך קערת המיקסר, ונזהרים שהסירופ הרותח לא יפגע במקצף או בדופנות הקערה. מעלים את המהירות בהדרגה למהירות גבוהה ומקציפים כעשר דקות עד שמתקבלת תערובת לבנה וסמיכה. כן, זה אמור להסריח, לפחות בדקות הראשונות. הג'לטין שלכם לא מקולקל. הריח יעלם תוך כמה דקות של הקצפה.

תוך כדי ההקצפה נוגעים מדי פעם בתחתית של קערת המיקסר (הרותחת, זהירות) ורואים שהיא מתקררת ככל שמקציפים. אחרי 10 דקות היא תהיה מספיק קרה כדי לגעת בה, אבל לא קרה לגמרי. לקראת סוף ההקצפה מוסיפים את תמצית הווניל. כמו כן, תוך כדי ההקצפה גם מכינים בקרבת יד את התבנית המשומנת וגם מרית גדולה ומשומנת + מנוגבת אף היא.

ברגע שאתם רואים שהמרשמלו שבמיקסר מוכן, מעבירים אותו במהירות אל התבנית. המרשמלו מתקרר מהר מאוד, וככל שהוא קר יותר, כך קשה יותר לעבוד איתו. אל תהיו פולנים ואל תנסו לגרד את כל מה שיש בקערת המיקסר אל התבנית, כי אחרת תתקעו עם גוש חסר צורה. שפכו מה שיוצא אל תוך התבנית ויישרו את התערובת במהירות.

מרשמלו ביתי

מפזרים על המרשמלו שבתבנית מעט מתערובת אבקת הסוכר והקורנפלור, מכסים בניילון נצמד ומניחים בצד ל-12 שעות, או למשך הלילה. עכשיו יש לכם ערימה של כלים דביקים ממרשמלו שאתם צריכים להתמודד איתם. הדרך הכי טובה היא לזרוק את וו ההקצפה ואת המרית אל תוך קערת המיקסר ולשפוך לתוכה מים רותחים מהקומקום. המים אפילו לא צריכים למלא את כל הקערה. מכסים את הקערה בצלחת לכמה דקות, והאדים כבר ימיסו לכם את הכל.

מרשמלו ביתי ושמנמן

מרשמלו ביתי - חותכים לקוביות

למחרת, מפזרים מתערובת הקורנפלור ואבקת הסוכר על משטח עבודה. הופכים את המרשמלו מהתבנית אל המשטח, מפזרים מהתערובת גם למעלה וחותכים קוביות (או כל צורה אחרת) בעזרת סכין משומנת קלות. מצפים כל קובייה בתערובת ומנערים את העודפים. מאחסנים בקופסה אטומה.

מרשמלו ביתי

מה אפשר לעשות עם המרשמלו?
– לאכול אותו כמו שהוא
– להביא אותו לעבודה ולפוצץ את הראש של כל החברים שלכם שאתם יודעים להכין דברים כאלו (#טרוסטורי)
– להכין ממנו ס'מורס ביום העצמאות/ל"ג בעומר/סתם על הכיריים

ס'מורס (Some More) הוא ממתק המדורה האולטימטיבי של האמריקאים. במקור הוא מורכב מ-2 גראהם קרקרס, קובייה של שוקולד הרשי (שיושבת בול בגודל על הקרקרס) ומרשמלו לוהט. אין ממש גראהם קרקרס בארץ (פעם פעם ראינו במכולת הסינית שבשוק הכרמל, אבל בימים אלו אין להם יותר) – אז במקום אפשר להשתמש בפתי בר, עוגיות לוטוס או אפילו עוגיות הג'ינג'ר בצורת הלב שמוכרים בכל חנות טבע/סופר אורגני.

סמורס ביתי

וככה זה עובד: מניחים שוקולד (מריר, ברור שמריר) על הביסקוויט (הכי טוב – 2 או 4 קוביות מחוברות, תלוי בגודל של הביסקוויט), שורפים טוב טוב מרשמלו על מקל, מניחים על השוקולד וסוגרים עם עוד ביסקוויט, שגם עוזר למשוך את המרשמלו הלוהט מהמקל. הנה סרטון שמסביר את זה יותר טוב מאיתנו.

גרסה להדפסה

9 תגובות

  1. אחרי שאוכלים מרשמלו ביתי – אי אפשר לחזור אחרונה. וכמו שכתבתי לעוגיו.נט – אני חותך את המרשמלו לקוביות עם גלגלת פיצה. מאוד נוח.
    ועוד לקח שלמדתי – אם אתם מאלה שמלקקים את שאריות המרשמלו מהמקצף – אל תצעקו על הילדים שלכם ישר אחרי זה. לצעוק עליהם עם פרצוף מרוח במשמלו זה ממש לא יעיל 🙂

  2. וואי וואי, התמונות מדהימות אחת-אחת! כבוד והסמורס בתמונה האחרונה לגמרי פתח לי את התיאבון… גררר

    נטלי

  3. ואופציה נוספת היא כמובן להכין עוגת-ירח :
    לשפוך את המרשמלו על תחתית בצק פריך ואחרי שמתייבש לצפות בשוקולד חלב מומס ולקבל סכרת אמריקאית למהדרין

  4. זהו. אחרי הרבה שנים של "רוצה-אבל-לא-מעיזה" אני בדרך להכין מרשמלו. תודה.

  5. הכנתי אתמול, יצא מעולה. מתכון טוב!

  6. הכנתי אתמול, כבר לא יכולתי להתאפק. אז אלו התובנות שלי:
    1. לא היה לי מספיק סוכר לבן, אז החלפתי חלק בסוכר חום שטחנתי כדי שיהיה פחות גרגירי.
    2. בגלל הסוכר החום, לא הגעתי להקצפה כמו שרואים אצלכם (מו הסתם) אבל עדיין המרקם יצא ממש טוב.
    3. התוצאה – מבחינת מרקם – מעולה. הטעם – בעיני מתוק מידי. האם יש אפשרות להוריד חלק מכמות הסוכר? אכלתי אחת ולא יכולתי לקחת עוד אחת. אפילו הילדים טענו שמתוק מידי. אני כמובן אפתור את ה"בעיה" הזו עם ציפוי של שוקולד מריר וכך נאזן הכל.

    יכול להיות שאנחנו לא רגילים כבר לכזו מתיקות, אבל אחלה מתכון והוראות.

    וגם המחיר של סירופ התירס אצלנו שערוריתי. יש מקומות יותר זולים שאתם יכולים להמליץ עליהם?
    תודה, נהנית מאוד מהבלוג שלכם.

  7. סליחה על התגובה המאוחרת, לא קיבלנו התראה על התגובה…
    אפשר לחלוטין להוריד מכמות הסוכר, לא יקרה כלום. בנוגע לסירופ תירס – בשוק הכרמל אפשר למצוא אותו, בערך מול הדוכן של הירוקים במרכז השוק – יש חנות (ממש חנות) שמוכרת מוצרים כאלו במחירים הגיוניים. נמליץ גם על "אלמוג והראל" בהרצל פינת ז'בוטינסקי בר"ג

  8. פוסט ממש יפה, מסביר בצורה ברורה.
    אני רוצה כבר הרבה זמן לנסות ולהכין מרשמלו וזה נראה לי מתכון טוב.

    חסר לי רק מיקסר- וכאן מגיעה השאלה: על איזה מיקסר מומלץ ללכת אם אני רוצה להכין
    דברים כמו מרשמלו ונוגט וכן הבסיסיים כמו בצקים ללחם ועוגות והקצפות למיניהן?

    תודה מראש

  9. הכנתי, יצא מושלם!!! תודה על המתכון!

סגור לתגובות.