תפריט החורף החדש ברפאל

לפני כשבועיים נחתה בתיבת המייל שלנו הצעה שלא ניתן לסרב לה. מסעדת "רפאל" משיקה תפריט חורף חדש והשף רפי כהן מזמין אותנו, וכמה בלוגרי אוכל נוספים, לארוחת טעימות מיוחדת בשילוב מועדון צלמי קנון מבית קרט. לפיכך, ביום רביעי האחרון התלבשנו יפה, התבשמנו ושמנו פעמינו אל עבר המסעדה.

כמה מילים על רפאל, לשני האנשים שלא מכירים. מסעדת רפאל היא מסעדת שף שהוקמה בשנת 2001 במגדל המלך דוד ברחוב הירקון (המשקיפה אל הים, כמובן). מסעדת הרסטו-ביסטרו המגוונת הזאת, נעה סביב ציר המטבח הים-תיכוני והמטבח האירופאי המוקפד, דבר התואם את ההיסטוריה הקולינרית של כהן, שהתחנך על עקרונות המטבח המרוקאי של סבתו עזיזה, אך גם עבד בארקדיה של עזרא קדם ושפים אירופאים בולטים.

בחודשים האחרונים רפי הגדיל נוכחות ברשת עם שני בלוגים, צוויצר פעיל ואתר חדש למסעדה. אחת מההחלטות שהוא קיבל היא לפרוש חסות מקצועית על עולם הבלוגים הקולינריים בארץ, לעבוד איתם יחד ולתת להם מקום וביטוי באתר החדש.
לשמחתנו, לכבוד השקת תפריט החורף החדש שגרם לנו לפרפורים וקרקורי קיבה קשים, רפי הזמין שישה בלוגרים מתחום האוכל ושישה צלמים ממועדון קנון לערב טעימות ותצלומים מיוחד.

הגענו למסעדה והובלנו לחדר הפרטי בו כבר נכחו הבלוגרים כפיר וגל מ-Food & Wine, רחלי מ"פשוט מבשלת" וגווארדיה קטנה של צלמים שתיקתקו במצלמותיהם, למרות שעדיין לא היה פירור על השולחן. בהמשך גם הגיעו מעיין מ"קולינרי ועוד", אריאלה מ"בישול בקצב הסלסה", תמי מ"קולינריא" ועוד קצת צלמים.

התחלנו את הערב בלגימת קאווה ויין, הכרנו אחד את השני, השוונו דומיינים ואורכי עדשות והתחלנו לאכול. כל השורות המודגשות מביאות את הנוסח המקורי מהתפריט.

מנות ראשונות
אנחנו רגילים להתחיל ארוחה ברפאל עם הפוקצ'ה המפורסמת שלו. כמה שלא ננסה להכין אותה בבית, התנור הביתי שלנו (עם אבן השמוט) לעולם לא יגיע לרמה של הטאבון במטבח של רפאל. אנו חולמים על הפוקצ'ה הזו בלילות ובימים, וכאשר הארוחה התחילה היינו במתח. תגיע? לא תגיע? בסוף היא הגיעה ובגדול. נזקקנו לריסון עצמי רציני כדי לא להתנפל על הפוקצ'ה ולהשאיר מקום לשאר המנות.

פולנטה עם פטריות יער

פטריות יער מחוות שמפניון, עם פולנטה רכה מתירס טרי, פרמג'יאנו רגי'אנו (36 חודש) ושמן זית חדש. מעולם לא טעמנו פולנטה כזאת. בתור כאלו שרגילים למטבח איטלקי (ערן) ורומני (עידית), הפולנטות (או הממליגות) שאנחנו מכירים עשויות מקמח תירס יבש, ולכן המרקם שלהן יחסית צמיגי והן זקוקות לתוספת טעמים. הפולנטה ברפאל היתה עשוייה מתירס טרי שהקנה למנה טעם תירסי מובהק ומרקם רך ואוורירי. הפטריות וגבינת הפרמג'יאנו השתלבו היטב עם טעם הפולנטה.

קוקי סאן ז'אק טרי מבראטן עם קטיפת ערמונים וכמהין שחורות בחמאת ים. בינינו, אין לנו מושג מה כתבנו כרגע, אבל זה היה טעים לאללה. וברצינות, מדובר במנה טעימה להפליא. ארבע פיסות של קוקי סאן ז'אק שנעלמו מאוד מהר, נחו להן בקלילות על רוטב חמאתי ועשיר שהיווה בן לוויה מושלם לפיסות הפוקאצ'ה.

קוקי סאן ז'אק
צילום: שלומי ארביב

סביח חציל בלאדי עם טחינה "אל ארז", ביצה חצי קשה, פטרוזיליה ומיץ עגבניה. יש לנו וידוי. מעולם לא אכלנו סביח. אפילו שאנחנו גרים יחסית קרוב לעובד בגבעתיים. התירוץ שלנו הוא שערן עד לא מזמן בכלל לא התקרב לחצילים ולעידית השילוב פיתה-חציל-ביצה לא נראה מושך. אם כבר, עדיף פלאפל. אבל באנו עם ראש פתוח והחלטנו לטעום הכל, no matter what (יהיה המשך…)
ומה אפשר לומר? הסביח עשה מעבר יפה מאוד מהפיתה הנוזלת לצלחת של רפאל. נתחים שמנמנים של חציל קלוי וחתיכות של ביצה שבושלה עד שהחלמון מבהיק בכתום אך עוד לא יבש. שני אלו לוו בטחינה עשירה וטעימה ויחד יצרו מנה פשוטה אמנם, אך טעימה מאוד.

סביח

זוגות סרדינים ממולאים בעשבים ירוקים והריסה מרוקאית עם כוסברה ומיץ לימון. אמרנו שטועמים הכל, אז הגיע הזמן הסרדינים. לעידית זו הפעם הראשונה לאחר שנים של נסיונות שידול מההורים בצד הסברים על עושר הסידן בסרדין. יש אנשים שאהבו, אך אנחנו פחות התחברנו לטעם המאוד מלוח.

סרדינים

ברבוניות מהעומק (סולטאן איברהים) מצופות בקמח תירס ומטוגנות עם "רסק עגבניות שטח" ומיץ לימון. אין מה להגיד – אי אפשר לטעות עם ברבוניות מטוגנות. מנה פשוטה ונפלאה. אפשר עוד חתיכה מזה?

ברבוניות מטוגנות

סשימי טונה אדומה עם פילה לימון, חזרת לבנה וקרמל חריף. אנחנו מתים על דגים נאים, ועל סשימי במיוחד. במקרה זה, אנו נוטים להסכים עם כפיר וגל שאמרו שהמנה הזו, טעימה ככל שתהיה, נבלעת בנוף המנות האחרות והטעמים הדומיננטיים שלהן.

סשימי טונה אדומה

פסיפס של עגבניות ערבה עם שמן זית חדש, בצל, ריחן סגול ומוצרלה של בפאלו. המנה הזו תפורה בדיוק על אבא של ערן ואמא של עידית, חובבי עגבניות ידועים. כיף לקבל מרענן חך שכזה. עגבניות טריות מסוגים שונים, שמן זית טוב, מוצרלה וריחן – אין יותר איטלקי מזה.

סלט עגבניות

טרין של בשר ושקדי עגל חלב עם מלפפוני טעם כבושים, חרדל וירקות חיים. זוכרים את ההחלטה לטעום הכל? בשר עגל החלב היה בעצם חלקי פנים, as in face. המנה הזו מתאימה לחובבים הכבדים של המטבח הצרפתי הקלאסי. לנו היא פחות התאימה, ונראה שגם לרוב האחרים בשולחן, למרות שהירקות הכבושים שהגיעו עם הטרין חוסלו במהירות.

טרין בשר

סיגרים מרוקאים תוצרת הבית ממולאים בחלקי פנים של עגל חלב עם טחינה "אל ארז". בניגוד לטרין, כאן מדובר בחלקים פנימיים של עגל החלב. זו מנה שמדגימה יפה מה רפי כהן יכול לעשות עם המנות הקלאסיות מילדותו. הסיגרים היו פריכים כמו שצריך ומילוי הבשר היה עשיר וטעים מאוד (אם כי קצת חריף לטעמה של עידית האשכנזיה מדי). הסיגרים נטבלו בטחינה המעולה של רפאל שהגיעה עם חצי פלפל צ'ילי חריף להחרפת הטעם.

סיגרים מרוקאים

ירקות השוק ממולאים בבשר טלה ואורז בסמטי, לבנה עיזים ושמן זית. זו מנה שאנו מכירים ואוהבים מביקורים קודמים שלנו במסעדה. מנה פשוטה של ירקות שונים ממולאים, שבדומה לסיגרים, מתחברת לצד הביתי והשורשי של רפי. בשר הטלה עם האורז התאים באופן מפתיע ללבנה וזו בהחלט מנה שנשמח לחזור אליה שוב ושוב.

ירקות ממולאים

מנות עיקריות
נקניקייה ישראלית תוצרת הבית עם טחינה אתיופית וירקות צלויים באש. עוד מנה שטעמנו בעבר ואהבנו. נקניקייה גדולה ושבלולית, בעלת מרקם נימוח וטעימה מאוד. בניגוד להרבה נקניקיות אחרות, דווקא זו לא מאוד מתובלת ונותנת כבוד לבשר (האיכותי כמובן). גם הירקות הצלויים היו מושלמים עם הנקניקייה וגם זו מנה שבא ממנה עוד.

נקניקייה ישראלית

קוסקוס כתף טלה עם ירקות שורש חורפיים, גרגרי חומוס ותבלינים מה"מגרב". כיאה לתפריט חורף, זוהי מנה חורפית באמת. קדרה קטנה של קוסקוס ועליו שלל ירקות מבושלים ומתובלים עם בשר כתף טלה רך וטעים. אנו מוכרחים לציין שהצלחת של הקוסקוס בצד שלנו של השולחן קיבלה פחות תשומת לב, אך לא בגלל טעמה אלא בגלל המנה הבאה שהאפילה עליה…
קוסקוס

צלעות טלה צעיר מרמת הגולן, צלויות אחת אחת עם שמן זית ופירה תפו"א – טאפנד זיתים. אנו יכולים להעיד שהצד שלנו בשולחן חיסל עד תום את הצלחות עם צלעות הטלה, ואף ביקש תוספת. כמו שאומרים, לוקלוקו.
צלעות הטלה הגיעו מתובלות במלח גס שהעניק להן מימד פציח וטעים והשאיר הרבה מקום לטעם הבשר הצלוי הנהדר. טאפנד הזיתים שהגיע מעורבב בתוך פירה תפוחי האדמה היה מאוד לטעמנו. בניגוד להרבה מסעדות אחרות, שמשום מה לא מצליחות להכין פירה טוב, ברפאל יודעים את העבודה. זו בהחלט היתה המנה המנצחת בצד הצפוני של השולחן.

צלעות טלה

קינוחים
ראשון הגיע לשולחן קנקן תה חם עם ערק אל-נמרוד וקינמון. אין ספק שזה היה השוס של הערב. השילוב של התה עם הערק הפתיע (לפחות אותנו) ומאוד מצא חן בעינינו. כולנו היינו כבר מלאים ומדושני עונג מכל האוכל שתקענו והתה עם הערק עלה לראש ומרח לכולם חיוך דבילי על הפרצוף.

תה חם

אחרי התה הגיעה צלחת פטיפורים. זהו קינוח ותיק במסעדה שלא מאכזב. הצלחת הכילה מרציפן; מרמלדת פטל, אננס ומישמיש; טארטלטים ממולאים קרם לימון, קקאו, וניל וטונקה; טראפל שוקולד; עוגיית מדלן; עוגיית פקאן שקדים; טופי אנגלי ופחזניה קטנה. ניסינו לחתוך הכל לחלקים קטנים ולחלק בין כולם. אי אפשר לטעות עם כל כך הרבה מתוקים קטנים וטעימים. כל אחד ימצא משהו שיאהב במבחר הזה.

פטיפורים

ג'לי יין הגווירצטרמינר ופירות היער זכה לפחות פופולריות בצד הצפוני של השולחן מאחר ולא כולם אהבו את טעם הגווירצטרמינר. מעיין הסבירה לנו שזהו זן של ענבים לבנים שמשמש בעיקר ליינות קינוח. פירות היער נאכלו עד תום והג'לי נשאר חצי מיותם.

ג'לי גווירצטרמינר

קומפוט שזיפים וחבושים מארמניה, יחד עם סורבה שמפניה וסיגר ממולא בשקדים, שזיפים וחבושים היה טעים ומעניין. סורבה השמפניה היה קר וקליל ונתן קונטרה טובה לקומפוט השזיפים החם שאמנם לא היה כבד, אבל היה לו טעם חזק ודומיננטי. גם הסיגר הממולא היה טעים מאוד והתאפקנו לא לטבול אותו בתוך הקומפוט, מפאת כבוד היושבים האחרים בשולחן וחוק הדאבל דיפינג.

קומפוט שזיפים וחבושים

הערב היה מקסים וכייפי. היה לנו תענוג לפגוש את הבלוגרים האחרים ובייחוד את מעיין ואריאלה שישבו איתנו בצד הצפוני של השולחן וקישקשו איתנו כל הערב. הצלם החמוד שלנו דודי מרום תיקתק במצלמה ללא הרף מצד שמאל שלנו ושלומי ארביב ושחר הצלמים של אריאלה, תקתקו ללא הרף מצד ימין. לא רק הצלמים המקצועיים היו עסוקים עם מצלמותיהם אלא גם כל הבלוגרים האחרים שצילמו תמונות משלהם מהערב והתחרו עם הצלמים על קומפוזיציות וזוויות לצלחת.

צילום שלנו
צילום שלנו

בעוד שברגע שהמנות הגיעו לשולחן כל הצלמים לא נתנו לנו לגעת בפירור עד שתצא להם תמונה מושלמת, בהפוגה בין המנות הם היו נחמדים מספיק כדי לתת לנו שיעור מזורז בצילום ובפונקציות של המצלמה. תודה לדודי, שלומי ושחר על הטיפים!

דודי הצלם
דודי הצלם

אין ספק שרפאל הייתה ותמשיך להיות אחת המסעדות האהובות עלינו ונבקר בה עוד. אם תציצו בתפריט, אתם עלולים להירתע ממחירי המנות. אך שימו לב לתפריטים העסקיים המוצעים במסעדה ובמיוחד לארוחת סוף השבוע שהיא חוויה של טעמים הנפתחת בשלל מנות ראשונות, חלקן כאלו שתוארו בפוסט הזה ונמשכת למנות עיקריות מעולות – במחיר שבאמת אפשר לעמוד בו.
אנחנו רוצים להגיד תודה רבה לרפי כהן על ההזמנה לארוחת האבירים הענקית והאמון שהוא נותן בבלוגרים, לליאת ורדי-בר שארגנה את כל הערב עם חיוך ענקי ובמקצועיות וכמובן לצוות המסעדה שאירח אותנו כל כך יפה.

למען הסדר הטוב, נזכיר שהיינו אורחי המסעדה.

24 תגובות

  1. אוי ! קשה לי… מקסים.מקסים.
    נהנית מאוד מהבלוג שלכם.

  2. האוכל נראה מדהים, אבל הגודל של המנות לא מושך בכלל, אולי זה הצד המרוקאי שלי, אבל המנות נראות פיציות ולי זה ממש לא משדר יוקרתיות.

  3. אחת המסעדות החזקות.
    היכולת שלהם להעניק אופי למנה היא לא פחות ממדהימה.

    במיוחד החוויה לשבת על הבא, נוף לים ולאכול את הכי הכי שיש…

    אני מקווה שהמבצעים מהשנים האחרונות שאיפשרו גם לי, סטודנט, לאכול במסעדה ימשכו…

  4. איזה פוסט נהדר…

    (למרות שקראתי אותו על בטן ריקה וקיבלתי סחרחורת קלה מהצבעים והטעמים..)

    הייתי שם לפני חודשיים ונהנתי מכל רגע (בעיקר מהראשונות). זה הזמן לעשות כמה טלפונים ולחזור שוב.

  5. גוד גוד גוד! פעם ראשונה שיש לי חשק לצלעות טלה בעשר בבוקר. זה נראה אלוהי.
    וגם כחובבת סורבה ותיקה, הסורבה שמפניה נשמע משהו משהו!

  6. […] תפריט החורף החדש ברפאל | אוכל זה טעים zetaim.com/archives/2009/raphael – view page – cached פורסם בתאריך 29 בדצמבר 2009 | קטגוריות: מעבר לאוכל | תגיות: אוכלי חינם, מסעדות, רפאל […]

  7. מנובר מעולה של רפי כהן.

  8. I'm so jealous! this used to be my favorite restaurant, but then fell out of favor (messa is the new fav), but now i will try refael again when i'm in israel in february!

  9. ארוע טעימת תפריט חורף במסעדת רפאל עם מועדון צלמי קאנון >> food n' wine :: הבלוג של כפיר וגל

    […] בשיתוף עם מועדון צלמי Canon טעימת תפריט החורף של רפאלתפריט החורף החדש ברפאל | אוכל זה טעים על ארוע בלוגרים בשיתוף עם מועדון צלמי Canon טעימת תפריט […]

  10. אין מילים!

    פשוט מושלם!

  11. כל הסיפור קצת מסריח מיחצנות, יש להודות. המחירים ברפאל גבוהים מאוד, הרבה מעבר למה שרוב האנשים רוצים להוציא על ארוחה. כל הרעיון בבלוג שלכם הוא להיות מקום לאנשים שמבשלים, לא להיות פרסומת של מסעדה שהזמינה אתכם לאכול אצלה. ביאסתם

  12. יעל – אמרנו בהתחלה ובסוף שהיינו אורחים של המסעדה ושכל הארוחה הזו היתה ביוזמה של רפאל במקביל לעליית האתר החדש של המסעדה והרצון של רפי כהן לעבור לפעילות אינטרנטית עניפה יותר. האקט היחצני פה גלוי ולא מוסתר.

    בעניין המחירים: זה נכון שהמחירים ברפאל גבוהים וכתבנו את זה בפוסט. אבל אם מתייחסים למחירי העסקית וארוחת סוף השבוע, זה לא כזה נורא ולא הרבה יותר ממה שאנשים מוציאים על ארוחה. ולדעתנו מדובר בעסקה משתלמת.

  13. בזכות שהבלוג הטעים והפשוט הזה מצליח כל כך, הוזמנו ערן ועידית לארוחת הטעימות ברפאל. מגיע להם להשוויץ קצת הרי לא כל יום מזמינה מסעדה "פלצנית" את נציגי הרשת של ה- "אנשים שמבשלים" אליה לארוע יחצ"ני. פעם אף אחד לא היה מזמין בלוגר לכזה אירוע. לי זה היה ברור מהמשפט הראשון שיש כאן אינטרס של מסעדת רפאל אך כל עוד זה גלוי (ונאות) אין כאן שום בעיה מבחינתי. כמובן, חוץ מאותה הבעיה שעולה בקיבתי בכל פעם שאני מבקר כאן.

  14. מצטרפת ליעל!
    דוחה, יח"צני ומטופש. באים לפה לראות מתכונים, לא לשמוע איך קנו אתכם בזול ממסעדה יקרה ופלצנית!!
    זה שהחלק היח"צני גלוי, ממש לא הופך את זה לפחות בעייתי!!!
    ועוד דבר, סתם שתדעו- חברה שלי עבדה כמלצרית ב"רפאל" וזו מסעדה שפשוט ידועה בתנאי עבודה מנצלים למלצרים ולברמנים שלה, כולל כספים שפשוט "נעלמים" מהמשכורת, שכר שמתעכב ועוד שפע של דוגמאות לניצול שבולט אפילו ביחס למלצרות במקומות אחרים (ורוב סוגי המלצרות כרוכים בניצול כזה או אחר).

  15. אני עם אסנת ויעל.

    במיוחד אם לוקחים בחשבון שמהמחיר המנופח שהם גובים לא מגיע כמעט כסף לצוות. מנסיון אישי, זה דבר ידוע בקרב רבים מהצוות שם שצריך לעקוב טוב טוב אחרי השעות שעובדים, ומה אמורה להיות המשכורת החודשית, בשביל להילחם עליה כל פעם מחדש. מדובר באופן קבוע בכמה מאות שקלים ממשכורות שהן לא יותר גבוהות מכמה אלפים בודדים מאוד.  אז במקום לדחוף את הפרצוף שלו לכל מיני מסעות פרסום של חומוס תעשייתי גרוע, כדאי שמר רפי יתחיל לשלם לעובדים שלו את מה שמגיע להם. ביזיון…

  16. אכלתי פעם אחת בעבר ברפאל והיה בסדר, לא יותר מזה – לא משהו שמשך אותי לבוא לשם שוב. גם ביקורות אחרות שקראתי מאז ברשת לא משכו אותי.

    הביקורת שלכם דווקא עשתה לי מאוד חשק ללכת לנסות את תפריט החורף החדש. התגובות לפוסט הזה שדיברו על היחס לעובדים במסעדה גדעו את החשק הזה בעודו באבו (לידיעת הקורא והבלוגר רפי כהן!).

    שמחה שנהניתם ותודה שחלקתם.

  17. אני לא סובל את רפי כהן. לא סובל את היחצנות שלו, לא סובל את הדרך שבה הוא מנהל אנשים, מנצל אנשים וגורם להם לשנוא את האדמה שהם דורכים עליה. הוא מאוים מכל דבר, הוא פרנואיד, וזה שיש ברפאל אוכל טוב (נניח) לא מחפה מבחינתי על כל הפאקים האלה. ולכן, אני כבר מזמן לא דורך שם. האוכל לא נבלע לי טוב במקום שעושים אותו שלא באהבה.

  18. לכל המגיבים האחרונים – ביקורת על התנהלות המסעדה או בעליה היא לגיטימית, אך זה חבל ומיותר לרדת לפסים אישיים. חוץ מזה, אם יש תלונות קונקרטיות על התנהלות כזו או אחרת, מוטב לבדוק אותן דרך הגורמים המתאימים, ולא לעסוק כאן בשמועות או דברים באוויר.

  19. לא נראה לי שמדובר בשמועות או בדברים באוויר, אלא בקוראים שלכם שהתאכזבו מהאקט היחצ"ני, בינהם גם כמה עובדים לשעבר של רפאל שנכוו מהניצול שלו (שאגב,זה כבר באמת ידיעה מאוד רווחת בתל אביב שהאיש נצלן ושהמלצרים שלו רודפים אחרי משכורות).
    אני לא מבינה למה אתם מתכוונים ב"מוטב לבדוק דרך הגורמים המתאימים"- לפנות למר רפי ולהגיד "הי מותק אתה לא משלם לעובדים שלך"?! תאמינו לי שכל מי שעבד אצלו כבר ניסה את זה.
    ברגע שאתם מוכרים את עצמכם כבמה לפרסום של רפאל בתמורה לארוחת ערב חינם, אתם הופכים לחלוטין ל"גורם מתאים" להביע בו גם את ההסתייגות של גולשים אחרים מהמקום הזה. זה הכי לגיטימי, סתם מצחיק אותי שכל תגובה מחמיאה שמתלהבת מכם ומהמסעדה מתקבלת בזרועות פתוחות, ומי שמעז לומר משהו אחר מופנה בנימוס ל"גורמים המתאימים" (AKA לך תחפש אותנו ואת רפי בסיבוב).

  20. אכזבתם. חשבתי שיש פה בלוג מיוחד שלא מפרסם ומיחצ"ן.. חבל

  21. מצטרף לקודמים. אכזבתם.

  22. לא מבינה למה כולם לוקחים את זה כל כך קשה.
    היה ברור וגלוי בלי צל של ספק – שזו היתה הזמנה לבלוגרים. זה לא כתוב כביקורת מסעדה. הזמינו אותם, הם הלכו, הם נהנו , הם כותבים על זה. מה הסיפור הגדול? אף אחד לא הכריח אותם לכתוב שהיה מדהים.
    לא יודעת, לי היה נחמד לקרוא, גם אם אין לי שום כוונה ללכת לאכול ברפאל בזמן הקרוב, כמו שאני נהנית לקרוא מתכונים שאין לי כוונה להכין בקרוב.

  23. אני דווקא שמחתי לקרוא ג ם את הפוסט הזה !!!
    אוהבת לאכול ולאכול אוכל אייכותי, קצת מפחדת לנסות מקומות במיוחד כשהם יקרים,
    וכיף שיש אנשים שעושים בשבילי את העבודה ואומרים את דעתם הכנה על מה שאכלו.

    ולכל הממורמרים – אף אחד לא חייב לכם פה כלום!
    מקנאים שלא אכלתם בחינם דברים משובחים ? רוצים גם ?
    -תבלעו את הרוק ולכו להכין לכם אחד מהמתכונים ברשומות הקודמות.
    מבטיחה לכם שיהיה טעיייים.

  24. לאכול אוכל מושקע במסעדת יוקרה זה טוב ויפה וכיף, אבל יש מקרים שבהם כדאי גם לחשוב על המקום שממנו האוכל זהז הגיע. שתיים מהמנות שציינתם בפוסט עשויות מעגל חלב. גידול עגלי חלב זו אחת מצורות ההתעללות הנתעבות ביותר שהאנושות המציאה מעודה, וכל אדם שיש לי אפילו התחלה של מצפון יימנע מלשתף פעולה עם הזוועה הזו:
    http://www.anonymous.org.il/cat46.html
    אני כותבת את זה בתור מישהי שאיננה טבעונית, ואפילו לא צמחונית, אבל בכבד אווז ועגל חלב אני לא נוגעת.

סגור לתגובות.